מה היא תוכנה חופשית

ארבעת החירויות

תוכנה חופשית עוסקת בחירות, ולא במחיר. היא מבטיחה למשתמשים שלה את ארבעת החירויות החיוניות. העדר של לפחות אחת מהחירויות הללו אומר שהתוכנה היא קניינית, ולכן לא מדובר בתוכנה חופשית.

רישיונות

ארבעת החרויות ניתנות על ידי רישיון תוכנה. רישיונות תוכנה מגדירים את התנאים שבהם אפשר להשתמש בתוכנה ולעשות בה שימוש חוזר. כדי שתוכנה תהיה חופשית, טקסט הרישיון חייב להכיל את ארבעת החירויות לפחות. המוסד לתוכנה חופשית וה־Open Source Initiative מתחזקות רשימות של רישיונות שנבדקו ואושרו. בדרך כלל לא ניתן להחשיב יישום כתוכנה חופשית אם הרישיון שלו לא מופיע באחת מהרשימות האלה.

יש מגוון רחב של רישיונות עם דגשים שונים, ומוצר תוכנה או חלקים ממנו יכולים להיות כפופים ליותר מרישיון אחד. הבחירה בפועל היא שאלה אסטרטגית, אך מומלץ לבחור באחד מהרישיונות הנפוצים ביותר. לתובנות נוספות בנושאי משפט ורישוי, אפשר ללמוד יותר לעומק

יתרונות

תוכנה חופשית עוסקת בחירות. בפועל, היא מספקת מספר יתרונות למשתמשים פרטיים, לארגונים, לעסקים ולממשלות.

ביטויים נרדפים

במשך ההיסטוריה, הומצאו מספר מונחים לתיאור תוכנה חופשית. הסיבה להמצאת המונחים השונים היא לרוב להדגיש היבטים שונים של תוכנה חופשית ולהימנע מבלבול.

תוכנה חופשית הוגדרה לראשונה עם ארבעת החירויות שהוזכרו לעיל על ידי מיזם גנו ב־1986. ב־1998, „קוד פתוח” נוסד כמנגנון שיווק לתוכנה חופשית תוך קידום אותם ארבעת החירויות. תוויות נוספות שמזוהות עם תוכנה חופשית הן „תוכנה ליברלית”, שהחלה כדי להימנע מהעמימות של המילה האנגלית „free” (חינם או חופשי), ו־„FOSS” או „FLOSS” כראשי תיבות ל־„Free (Libre) Open Source Software”.

רמת החופש שתוכנה מסוימת מספקת תמיד נקבעת לפי הרישיון ולא לפי התווית שהיא נושאת. במילים אחרות, אין סיבה להתבלבל עקב מונחים שונים לאותן היכולות. אם הרקע ההיסטורי מעניין אותך ולמה אנחנו מעדיפים את המונח המקורי, אפשר ללמוד יותר לעומק…

יש מונחים שמשמשים בצורה שגויה לתאר תוכנה חופשית. „נחלת הכלל” הוא אחד מהמונחים האלה, וחשוב לעמוד על ההבדל בין תוכנה חופשית לנחלת הכלל. במונחים פשוטים, נחלת הכלל מורכבת מכל היצירות (כולל תוכנה) שעליהן לא חלות זכויות יוצרים. או שתוקף הזכויות על היצירות האלה פג, או שוויתרו עליהן או שאינן תקפות כלל. על אף שאלו עקרונות מאוד כלליים מאחורי נחלת הכלל, הגורם שמחליט מה נחשב בגדר נחלת הכלל תמיד ייקבע על ידי העקרונות המשפטיים במדינה שבה נעשה השימוש ביצירה.

למרות שתוכנה במסגרת נחלת הכלל יכולה לחפוף חלק מהיעדים של התוכנה החופשית, ככלל אצבע, תוכנה חופשית אינה ביטוי נרדף לנחלת הכלל. למעשה, רוב התוכנה החופשית כפופה לחוקי זכויות יוצרים. במיוחד באיחוד האירופי, זכויות היוצרים ומערכות הפטנטים מקשות על סיווג יצירה במסגרת נחלת הכלל בצורה מדויקת. כדי להימנע מחוסר בהירות בנוגע לשיתוף יצירה כלשהי, עדיף להשתמש ברישיון תוכנה חופשית במקום לשחרר את היצירה לנחלת הכלל, כיוון שרישיון תוכנה חופשית יכול לספק פרטים משפטיים ברורים ומפורטים בנוגע לזכויות והמחויבויות שכרוכות בשימוש בתוכנה הזאת.

תובנות נוספות

היתרונות הרבים של תוכנה חופשית מהווים תועלת בפני עצמם, אך הם גם תורמים בצורה חיובית לתחומים טכניים ולא טכניים אחרים. מאז הקמת ה־FSFE ב־2001, אנו חוקרים תחומים שונים ואיך תוכנה חופשית יכולה לחולל שינוי.

• דמוקרטיה: טכנולוגיה משפיעה רבות על החברה המודרנית. לכן, השליטה על הטכנולוגיה צריכה להיות בידי כולם, ולא רק בידי קבוצה קטנה.
• תקנים פתוחים: תקנים פתוחים מאפשרים לאנשים לשתף כל מיני סוגי נתונים בחופשיות ובאמינות מושלמת. הם מתנגדים לנעילה מחייבת ולמחסומים מלאכותיים אחרים לשיתוף בין מערכות, ומקדמים בחירה בין ספקים ובין פתרונות טכנולוגיים.
• חינוך: תוכנה חופשית היא עליונה מבחינה חינוכית, הרוח הבסיסית שלה מייצגת עקרונות של חירות ושיתוף פעולה, שזאת רוח שתואמת לחינוך בתנאי סביבה דמוקרטית.
• רכש ציבורי: תוכנה חופשית מתאימה במיוחד למגזר הציבורי. היא משאב ציבורי שארגוני ממשלה יכולים להשתמש בו, ללמוד אותו, לשפר אותו, ולשתף אחד עם השני. עבור האזרחים, זה אומר שקיפות, יעילות כלכלית, והחופש לתקשר עם ממשלתם בדרך שהכי מתאימה להם.
• פיתוח תוך שיתוף פעולה בינלאומי עוסק בשיפור בר־קיימא של תנאים כלכליים, חברתיים, סביבתיים ופוליטיים ברחבי העולם. תוכנה חופשית הופכת לחלק בלתי נפרד מטכנולוגיות הבסיס שמבטיחה שיתוף פעולה בינלאומי ושימוש חוזר באופן חוקי - טכנולוגיה שמאפשרת צמיחה בקנה מידה בינלאומי עם התאמה מקומית בו זמנית
• בינה מלאכותית (AI) התפתחה פלאים בשנים האחרונות והיא לא מתכוונת להאט - אם כבר אז ההפך. למרות שיישומי בינה מלאכותית מסייעים לחייהם של אזרחים רבים הם גם יכולים לחתור תחת היכולת שלנו לשלוט בטכנולוגיה ולסכן חרויות יסודיות שלנו. אנו חוקרים איך שחרור יישומי בינה מלאכותית בכפוף לרישיונות קוד פתוח סולל את הדרך לנגישות, שקיפות והוגנות טובים יותר.
• לשים קץ לפטנטים על תוכנה היא דרך שבה נוכל להשיג עולם שבו משתמשי תוכנה יכולים להשתתף בפיתוח ובהפצה של תוכנות. פטנטים על תוכנה מוסיפים סיכונים משפטיים וכלכליים לפיתוח ולהפצה של תוכנות על ידי מתן כוח משפטי לבעלי הפטנטים לאסור על מפתחי תוכנות להשתמש ברעיונות שמוגנים בפטנטים. התוצאה של המצב הזה היא שפטנטים על תוכנה מזיקים בסופו של דבר לחדשנות, לכלכלה ולחברה.
• קיימות: כל אחד ואחת יכולים להשתמש בתוכנה חופשית ללא מגבלות בעבר, בהווה ובעתיד. כפי שהסקר הקצר שלנו מראה, עם תוכנה חופשית נוכל לתחזק תוכניות ולמנוע התיישנות שלהן. נוכל לתקן ולהתאים חומרה, להאריך את חייה ולשמור על משאבי טבעי.